המוגלובין הוא חלבון עשיר בברזל שנמצא בתאי דם אדומים. תאי הדם האדומים נושאים חמצן בכל הגוף באופן הזה: החמצן נכנס לריאות ונצמד להמוגלובין בדם שמוביל אותו לרקמות בגוף. כשאין מספיק כדוריות דם אדומות או שתאי דם אדומים לא פועלים כראוי, לגוף אין מספיק חמצן על מנת שהגוף יתפקד כראוי. אם הגוף סובל ממצב שמשפיע על היכולת שלו ליצור כדוריות דם אדומות, רמות ההמוגלובין עלולות לרדת. רמות נמוכות של המוגלובין יכולות להיות תסמין של מספר מצבים, המוכר שבהם הוא אנמיה, אך גם סרטן. רמת המוגלובין נמוך 8 או המוגלובין נמוך 9 עלול לגרום לחולשה ואף התעלפות.
למה חשוב לשמור על המוגלובין תקין
כל חלבון המוגלובין מכיל ארבעה אטומי ברזל ולכן יכול לשאת ארבע מולקולות חמצן. ההמוגלובין נצמד לתאי דם אדומים ומספק חמצן לכל הגוף, כלומר לכל מקום שאליו הדם זורם. כל אחד ממיליארדי התאים בגוף זקוק לחמצן כדי לתקן ולתחזק את עצמו. המוגלובין גם ממלא תפקיד בסיוע לתאי דם אדומים להשיג את צורתם דמוית הדיסק, מה שעוזר להם לנוע בקלות דרך כלי הדם.
איך בודקים אם יש המוגלובין נמוך או המוגלובין תקין?
בדיקת דם יכולה להעריך את רמות ההמוגלובין והיא נקראת בדיקת המוגלובין או בדיקת המוגלובין בדם, בהתאם לקופת החולים שלכם. במעבדת קופת החולים לוקחים בדיקת דם, ואין היערכות מיוחדת לקראתה אלא אם נמסר לכם אחרת מהרופא. לעיתים ברמת ההמוגלובין נבדקת גם במסגרת ספירת דם מלאה (בדיקת CBC). המשמעות של המוגלובין נמוך בדם היא שיש גם רמה נמוכה של חמצן וזה עלול לגרום למצב שנקרא אנמיה. תוצאות בדיקת המוגלובין נמסרות ביחס של גרם לדציליטר.
המוגלובין גבוה
אנחנו אמנם עוסקים פה במשמעויות של המוגלובין נמוך, אבל כדאי לעצור לכמה משפטים גם על המוגלובין גבוה. רמות גבוהות של המוגלובין עלולות לרמוז על הפרעת דם נדירה שנקראת פוליציטמיה. בפוליציטמיה, הגוף מייצר יותר מדי כדוריות דם אדומות, מה שגורם לדם להיות סמיך מהרגיל. זה יכול להוביל לקרישים, התקפי לב ושבץ. זהו מצב חמור לכל החיים שיכול להיות קטלני ללא טיפול. התייבשות, עישון או מגורים בגובה רב עלולים גם הם לגרום להמוגלובין גבוה. המוגלובין גבוה יכול גם לאותת על מצבים אחרים, כמו מחלות ריאות או לב.
המוגלובין נמוך
ועכשיו נרחיב בסיבה שבגללה אתם כאן איתנו – רמות המוגלובין נמוכות. המוגלובין נמוך בדרך כלל מעיד על כך שלאדם יש אנמיה. יש מספר סוגים של אנמיה:
אנמיה מחוסר ברזל: זהו הסוג הנפוץ ביותר של המוגלובין נמוך. המצב הזה מתרחש כשלאדם אין מספיק ברזל בגופו, והוא אינו יכול לייצר את ההמוגלובין בכמות שהגוף צריך. זה עלול לקרות בגלל איבוד דם כולל מטחורים כרוניים, אבל זה יכול לקרות גם כשהגוף לא סופג מספיק ברזל, כמו למשל לאחר ניתוח מעקף קיבה.
אנמיה הקשורה להריון: זהו סוג של אנמיה מחוסר ברזל, המתרחשת מכיוון שהריון ולידה דורשים כמות משמעותית של ברזל.
אנמיה מחוסר ויטמין: המצב הזה קורה כשיש רמות נמוכות של חומרים מזינים, כמו ויטמין B12 וחומצה פולית, שנקראת גם פולאט, בתזונה של האדם. אנמיה מחוסר ויטמין משנה את צורת תאי הדם האדומים, מה שהופך אותם לפחות יעילים.
אנמיה אפלסטית: זוהי הפרעה שבה מערכת החיסון תוקפת תאי גזע יוצרי דם במח העצם, וכתוצאה מכך יש פחות כדוריות דם אדומות.
אנמיה המוליטית: זו יכולה להיות תוצאה של מצב אחר, או שיכולה להיות לה סיבה גנטית. מצב זה של המוגלובין נמוך מתרחש כשתאי הדם האדומים מתפרקים בזרם הדם או בטחול.
אנמיה חרמשית: זהו מצב גנטי שבו חלבון ההמוגלובין אינו תקין. זה אומר שתאי הדם האדומים הם בצורת מגל ונוקשים (ולכן אנמיה חרמשית), מה שמונע מהם לזרום דרך כלי דם קטנים.
מצבים אחרים, ובהם מחלת כליות וכימותרפיה לסרטן, עלולים לגרום לאנמיה כשהם משפיעים על יכולת הגוף ליצור כדוריות דם אדומות.
איך רואים ערכים של המוגלובין נמוך
תוצאות בדיקת המוגלובין יראו אם רמות ההמוגלובין של הנבדק או הנבדקת נמצאות בטווח התקין. למעבדות שונות יש הגדרות מעט שונות באופן לא משמעותי, אבל הטווח שברוב המקרים מתייחסים אליו כהמוגלובין תקין הוא:
- גברים: 13.5 עד 18 גרם לדציליטר.
- נשים: 12 עד 15 גרם לדציליטר.
- ילדים: 11 עד 16 גרם לדציליטר, טווח שמשתנה מעט לפי הגיל.
- הריון: הטווח התקין מתחיל כבר ב-10 גרם לדציליטר.
המוגלובין נמוך מתחת לטווחים שציינו יכול להעיד על אנמיה, אך הוא לא תמיד מאבחן את הגורם לה. הגורמים העיקריים לאנמיה הם מחסור בברזל, מחלה כרונית, הרעלת עופרת, מחלת כבד, תרופות שעלולות לגרום לאנמיה, תת פעילות של בלוטת התריס, הפרעת דם שמשפיעה על ייצור כדוריות דם אדומות ונקראת תלסמיה. בנוסף, גורמים כמו תזונה, רמת הפעילות הגופנית, תרופות מסוימות והווסת יכולים להשפיע על תוצאות הבדיקה.
תסמינים אופייניים של המוגלובין נמוך כוללים חולשה, קוצר נשימה לאחר הליכה קצרצרה וללא מאמץ, סחרחורת, דופק מהיר ולא סדיר, הרגשת הדופק גם באוזניים, כאבי ראש שלא נולד הכדור שיכול לפתור, ידיים ורגליים קרות, עור חיוור או צהוב, ציפורניים נסדקות או מתקררות, וכאבים בחזה.
גורמי סיכון להמוגלובין נמוך
כל אדם בכל גיל שלא מקבל מספיק ברזל בתזונה עלול לפתח אנמיה, והסיכון הזה עולה עם הגיל. גם אנשים שמבצעים פעילות גופנית מאומצת נמצאים בסיכון להמוגלובין נמוך משום שמאמץ יתר עלול להוביל לפירוק מואץ של תאי דם אדומים. נשים בזמן הווסת או בהריון עלולות גם הן לפתח אנמיה. גורמי סיכון נוספים כוללים מצבים בריאותיים כרוניים, מצבים אוטואימוניים, כלומר שמערכת החיסון תוקפת תאים ורקמות בגוף, מחלות כבד, מחלות בלוטת התריס ומחלות מעי דלקתיות.
מניעת המוגלובין נמוך וטיפול
בעוד שסוגים רבים של אנמיה אינם ניתנים למניעה, אפשר למנוע אנמיה שנגרמת ממחסור בברזל או ויטמינים. אפשר לעשות זאת על ידי אכילת מזונות עשירים בברזל, כמו בשר בקר, חלקי פנים, ירקות עם עלים ירוקים כהים, פירות יבשים ואגוזים. בשר ומוצרי חלב הם מקורות טובים לוויטמין B12. מיצי הדרים, קטניות ודגנים מועשרים מכילים חומצה פולית. ניתן להעשיר זאת ולוודא שאתם מקבלים את הכמות הנכונה של ויטמינים אלו מקבוצת ויטמין B על ידי תוסף תזונה ליפוזומלי שמבטיח ספיגה יעילה בזמינות ביולוגית גבוהה.
טיפול באנמיה משתנה בהתאם לגורם למצב. שינויים בתזונה או תוספי תזונה יכולים לעזור לאנשים שיש להם אנמיה מחוסר ברזל או מחוסר ויטמין. אם מצב אחר הוא הגורם לאנמיה, טיפול במחלה הבסיסית לרוב יקל על הבעיה. בחלק מסוגי האנמיות, וכן ברמות נמוכות מאוד כמו המוגלובין נמוך 8 ומטה, יינתנו טיפולים של עירוי דם, עירוי ברזל, או שניהם. מחלת אנמיה חרמשית היא מחלה כרונית שדורשת ניהול מתמשך של התסמינים.
תוך כמה זמן אפשר לחזור להמוגלובין תקין
מצבים של אנמיה מחוסר ברזל, אנמיה מחוסר ויטמין ואנמיה כתוצאה מאיבוד דם משתקמים היטב כשהם מטופלים. אנשים עם מחסור בברזל זקוקים בדרך כלל לטיפול שאורכו שלושה חודשים לפחות כדי לבנות מחדש את מאגרי הברזל שלהם. מחלת אנמיה חרמשית ומצבים כרוניים אחרים שגורמים לאנמיה כמו מחלת כליות דורשים טיפול מתמשך בתסמינים.
אל תזניחו המוגלובין נמוך ומחסור בברזל ובוויטמינים, משום שאנמיה לא מטופלת עלולה להוביל למחלות לב כולל התקף לב, תסמונת הרגל חסרת המנוחה, סיבוך מצבים קיימים אצל אנשים מבוגרים, אי ספיקת איברים ובסופו של דבר מוות, ולנשים בהריון עלולים להיגרם צירים מוקדמים, סיבוכי לידה, ואנמיה בתינוק.
בואו נסכם ב-4 נקודות קצרות
1. המוגלובין הוא חלבון עשיר בברזל בתאי הדם האדומים המסייע בהעברת חמצן בכל הגוף.
2. רמות גבוהות של המוגלובין יכולות לנבוע מפוליציטמיה, מצב שבו הגוף מייצר עודף כדוריות דם אדומות ויכול להוביל לקרישי דם, התקפי לב ושבץ ללא טיפול.
3. אנמיה היא קבוצה של מצבים רפואיים שמערערים את יכולת הגוף לקבל חמצן. הסיבה לכך היא שלאנשים עם אנמיה אין מספיק המוגלובין או תאי דם אדומים כדי להפיץ חמצן בכל הגוף.
4. חשוב לאבחן את הסיבה לאנמיה ולטפל בה. שינויים תזונתיים, תוספי תזונה, עירויי דם, ניהול תסמינים וטיפול במצבים רפואיים בסיסיים יכולים לעזור. אנשים עם תסמינים של אנמיה, היסטוריה של אנמיה או בסיכון גבוה לאנמיה צריכים להתייעץ עם רופא לבדיקת אנמיה קבועה.
